כמו עיגול במערבולת, כמו גלגל בתוך גלגל,
בלי התחלה ובלי תוחלת, כמו סליל שמפותל,
כדור של שלג במדרון או בלון קרקס ענק,
במסלול סביב ירח קרוסלה במשחק.
כמו שעון שמחוגיו בין דקותיו עפים מהר,
והעולם כמו תפוח בחלל אט מסתחרר,
כמו טחנות שסובבות, במעגלי המחשבות.
כמו מחילה שבה הלכת, ובמורד שלבי סולם,
למערה שבה השמש לא זורחת מעולם,
כמו דלת שסובבת בחצי-חלום מודחק,
כמו אדוות-נהר כשאבן אליו מישהו זרק.
כמו שעון שמחוגיו בין דקותיו עפים מהר,
והעולם כמו תפוח בחלל אט מסתחרר,
כמו טחנות שסובבות, במעגלי המחשבות.
צליל מפתחות בכיס הבגד, צליל מילים בתוך ראשך,
איך זה כבר נגמר הקיץ ?
האם זה באשמתך ?
אוהבים הולכים בחוף ומשאירים עקבות בחול,
האם קול תיפוף רחוק הוא אצבעותיך, זה הכל ?
התמונות שבמבואה, וקטעי שירים זנוחים,
הד-שמות וצל-פנים – אך למי הם שייכים ?
כשהבנת : היא הולכת, התמונה פתאום ברורה,
איך הסתיו עלים צובע בגוונים של שערה.
כמו עיגול במערבולת, כמו גלגל בתוך גלגל,
בלי התחלה ובלי תוחלת, כמו מין סליל שמפותל
כשנמוגו התמונות
כמו טחנות שסובבות, במעגלי המחשבות.